|
| תעודת הצטיינות מצבא סטאלין |
אגבר, זלמן
אוסף: בן-הדוד, אברהם
אגבר |
תעודת הצטיינות עם שחרור העיר קובל לזלמן אגבר:
"למשתתפים בקרבות נגד הביצורים של האויב באזור קובל
בפיקוד המפקד הראשי של כל הצבא הסובייטי החבר סטלין 20.7.1944
אנחנו מודים לך על ההשתתפות בקרבות, בהשמדת קו ההגנה של האויב
מפקד המטה- סגן אלוף פבלוב". |
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
1927 - אישור לידה |
אלפרט מיקה ואורי
אוסף: מכון לבון ת"א
מעזבונם של בני הזוג |
|
נסח, אישור לידה
(תרגום מפולנית צבי חיים פולישוק)
- חותמת לשכת הרב מטעם קובל, מיום 17 לאוגוסט 1927.
- בול אגרה בשווי של 1 זלוטי
מתוך ספר היהודים שנולדו בשנת 1918, ביום השני למאי:
להורים: מאיר אלפרט, בנם של ליפה ואיידל,
ופייגה אלפרט בתם של אשר ומלכה כוגן (כוהן)
נולדה בת בשם איידל.
הנסח הוצא לפי בקשת פייגה אלפרט (אמו של אורי אלפרט)
חתימת הרבי מטעם קובל, מ. גולדשמיט
-חותמת רשמית-
|
|
 |
|
| שנה טובה |
ארליך שלום (שולם)
אוסף: בת האח,
אווה ארליך-שלם
|
לשנה טובה תכתבו, תרצ"א.
ברכות לרגל השנה החדשה ( 23.9.1930) מאת שלום (שולם) ארליך.
שלום ארליך אחד מראשי סניף בית"ר בקובל ואח"כ ממנהיגי "ברית החייל"
של בוגרי בית"ר ששירתו בצבא הפולני. שירת במשטרה היהודית בזמן השלטון הנאצי.
אנשי היודנראט והמשטרה היהודית חוסלו ביום האקציה הראשונה בקובל. |
|
 |
| |
| תעודת הצטיינות בצבא האדום |
בורק, ברוך ושרה
אוסף: שרה בורק
לבית גורטנשטיין
|
תעודת הצטיינות בצבא האדום
ניתנה לבורק בוריס מיכאלוביץ (ברוך בורק בן מיכאל)
על לחימתו בחזית האוקראינית הראשונה (כולל לוצק וקובל)
על החתום ראש המטה הצבאי. |
|
 |
| תעודת עולה |
יעקב וסוניה (שרה) בורק עלו לאחר המלחמה ארצה והועברו למחנה מאסר בקפריסין
שם נולד בתנאים לא תנאים בנם יעקב.
עם עלותם ארצה באוניה "התקוה", בשלהי שנת 1948 , קיבלו בני הזוג:
"חבילה סטנדרטית לתינוק" בשווי 5 לא"י ,
ציוד, הלבשה, כלכלה ואפילו הלוואה בסך 100 לא"י,
וגם זכו בחותמת "מדינת ישראל- פיקוח על המזונות".
המשפחה נשלחה לקליטה בבית עולים בבאר יעקב. |
|
 |
|
| גלויית פרסום |
בקר (שלוסמן),
גולדה-זהבה
|
גלויה שהוצאה בקובל לרגל בואו של המשורר שאול טשרניחובסקי לביקור בעיר.
טשרניחובסקי ערך ביקור בבתי הספר העבריים בעיר ונפגש עם נבחרי "החלוץ" ו"השומר הצעיר" בעיר.
הגלויה מאלבומה של גולדה-זהבה בקר (לימים שלוסמן) |
|
 |
|
| מכתבים לאחות בישראל |
בקר (הוטמן),
חיה
אוסף: נכד ישראל אחיה,
ישראל (שרוליק) בקר
|
מכתבים מהאח שמואל ומהאחות ברכה מקובל אל אחותם בישראל, חיה בקר.
שמואל וברכה, בני זוגם וילדיהם, נשארו בקובל ונספו בשואה. |
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
תעודת הצטיינות |
בקר, ישראל
אוסף: הנכד,
ישראל (שרוליק) בקר
ראו גם:
צורף, חיה
|
|
תעודת הצטיינות מטעם קרן קיימת, ניתנה בשנת תרצ"ב (1932) לישראל בקר,
מקן "השומר הצעיר" בקובל, עדת "משמר העמק".. |
|
 |
| |
| ראו עוד. . . |
גזיר מעיתון רוסי משנת 1943 |
גודיס, משה
אוסף: דורה גודיס
לבית רופה
|
ראו גם:
רופה, דורה |
|
משה גודיס שרת אז בצבא הרוסי, בגדוד רגלי, כמפקד מרגמה.
תרגום כללי:
מפקד המרגמה הוא גודיס. מרגמה זאת התפרסמה מאוד בקרב הלוחמים.
לחיילים היה הרבה יותר ביטחון עם גודיס והמרגמה שלו.
מרגמה זו הוציאה מכלל פעולה את המרגמה של האויב הגרמני ויותר מחמישים פריצים (כינוי גנאי לחיילים הגרמניים) נהרגו במרגמה זו. |
|
 |
|
| פספורטים |
גוטמן - מזרחי,
שרה
אוסף:
הבת, ציפי בלומברג
|
שני פספורטים בריטיים:
של יהודה מזרחי שיצא ב-1936 מפלשתינה לקובל כרווק,
מצא שם את שרה גוטמן שנישאה לו בקובל והם חזרו ארצה כזוג נשוי.
פספורט שני הוא של שרה גוטמן-מזרחי שהוציאה ב-1938 לשם ביקור משפחתי בקובל. |
|
 |
| גלויות מקובל לישראל |
גלויות מתוך עשרות גלויות ומכתבים
שנשלחו לישראל, אל שרה גוטמן-מזרחי
מאביה, אחיה ואחיותיה בקובל והסביבה
בשנים 1936-41
בהן עברה קובל מידי הפולנים לידי הרוסים. |
|
 |
|
| "עולמנו" שבועון לשארית הפליטה |
| |
גולדשטיין, יהושע (שיקע)
ומרים (מניה) לבית קוזאק
אוסף: ברוריה ויין,
בתם של מרים ויהושע גולדשטיין |
| |
| |
| |
| |
| |
גולדשטיין, יהושע (שיקע)
ומרים (מניה) לבית קוזאק
אוסף: ברוריה ויין,
בתם של מרים ויהושע גולדשטיין |
|
שבועון בהוצאת התנועה הרוויזיוניסטית בגרמניה גליון ה-3 בדצמבר 1948
הכותרת הראשית:
אנגליה משנה את עמדתה לגבי שאלת הנגב המצרים נותרים מכותרים
בעמוד הראשי של העיתון:
ברכות לרגל העלייה ארצה בתום הפעילות במחנה העקורים בהיידנהיים.
בעמוד האחורי מאמר:
"הם מסמלים את האחדות. לעלייתם של ד"ר צבי קנטור ומהנדס יהושע גולדשטיין "
|
|
 |
| תוכנייה להצגת תיאטרון |
תוכנייה להצגת תיאטרון במסגרת מחנה העקורים של ארגון בית"ר בגלייביץ:
(תרגום מיידיש: בני גבירצמן)
מנהל ובמאי גרשונוביץ
מנהל טכני א. פולאק
מנהל מוסיקלי מ. ז'אגל
תוכנייה
"הזכייה הגדולה"
קומדיה מוסיקלית ב-4 מערכות
מאת שלום עליכם
לפי העיבוד למחזה על ידי יעקב רטבוים
ההנהלה הטכנית:
הצבע: א. שימאן
הנגר: מ. סווירץ
הנגר: י. שטראסברג
מפקח הבמה: ש. רייכנברג
המאפר: ל. הרשפלד
עוזר לחשן: פינק
עוזר לחשן: ל. אפשטיין
|
|
 |
| אישור לימודים |
אישור הקונסול הפולני בפריז מ-1946
שיוסף שייע גולדשטיין למד וסיים הנדסה אזרחית בצרפת
לפני מלחמת העולם השנייה. |
|
 |
| תעודת עולה |
תעודת עולה: גולדשטיין יוסף יהושע
יוסף יהושע (שיקע) עם אשתו מרים (מניה) עולים ארצה בסוף שנת 1948
לאחר השלמת משימתם על אדמת גרמניה (קבוץ הכשרה מטעם בית"ר).
ציטוטים מהתעודה:
הגיע באניה: אוירון
שם המקום אליו נשלח: יוצא על אחריותו לת"א לפי הוראת המדור לטפול בעולה
שייך לתנועה: בית"ר
מקצוע: מהנדס
המדור לטיפול בעולה: העולה גולדשטיין יוסף יהושע (2 נפשות) לא קיבל אצלנו לא ציוד ולא סידור ראשון
קבל כרטיס מזון זמני לשלושים יום
|
|
 |
| מכתב המלצה |
מכתב המלצה על שרות יהושע גולדשיין מיד עם תום המלחמה.
מהנהלת הנציבות של ברית טרומפלדור בגרמניה נכתב (1.12.1948):
"את תפקידו מלא באופן יוצא מהכלל ולדוגמא הראוייה לציון מיוחד.
היה ממיטב קציני הבית"ר. עבודתו, מסירותו, הקרבתו, ההדר;
הם של בן בית"ר מושלם במלואו." |
|
 |
|
| תעודות, מברקים ועוד מסמכים |
גולדשטיין (וולק),
מרים
אוסף: הבן, יהורם וולק
|
תעודות, מברקים ומסמכים נוספים של מרים וולק לבית גולדשטיין מקובל.
מרים נישאה לישראל וולק אף הוא מקובל.
למסמכי משפחת ישראל וולק |
|
 |
| מכתבים מקובל לישראל |
מכתבים וגלויות ששלחו פייגל ושבתאי גולדשטיין מקובל לישראל,
לבתם מרים הנשואה לישראל וולק מירושלים ולבנם יעקב, סטודנט בטכניון בחיפה.
|
|
 |
|
| תעודת סטודנט |
גורטנשטיין (בורק),
סוניה (שרה
אוסף: שרה בורק
לבית גורטנשטיין
|
תעודת סטודנט של הרפובליקה האוקראינית סובייטית של החברה סוניה גורטנשטיין
(לימים שרה בורק) ברובנו 1940, ובעת המלחמה והנדודים במזרח רוסיה. |
|
 |
|
| תעודת חברות ב"חלוץ הצעיר" |
גרויסר (קלקה),
יונה (ינטה)
אוסף: הבת, רינה יוגב
|
הסיסמא: "עלה חלוץ"
ינטה (יונה) גרויסר, בת ה-18 חברה ב"חלוץ הצעיר"
הסניף במציוב, י"א שבט תר"ץ (1930)
יונה הגשימה ועלתה ארצה בשנת 1933. |
|
 |
| שנה טובה |
שנת תרצ"ג - 1933.
שנה טובה מינטה גרויסר ממצ'יוב. |
|
 |
|
| שנה טובה |
גרינבלט,
צבי (אשקה)
אוסף:
צבי-אשקה גרינבלט
|
אגרת "שנה טובה" בעברית ובפולנית שולחת אסנה גרינבלט,
איחולים לשנה החדשה, קובל 1936 |
|
 |
|
| גלויה ממורה לתלמידיו |
הניך, יעקב
אוסף: הבן, חן אנוך
|
גלויה משנת 1921 שנשלחה לתלמידי בית ספר "הרצליה" מהמנהל הראשון
של בית הספר קלמן מנייביץ.
בית הספר נוסד בשנת 1919 ובמבנהו שוכנה מאוחר יותר גם הגימנסיה "תרבות"
(לימודים בשתי משמרות).
גלויה זו נשלחה לתלמיד יעקב הניך. |
|
 |
|
| מכתבים, גלויות והתכתבויות שונות |
ווליוולר (אביבי), ברוך
אוסף: הבן, משה אביבי
|
מכתבים ותכתובות אל ברוך אביבי (וליולר,walwehler)
הרקע הידוע על משפחת ברוך אביבי:
ההורים: משה וציפה.
ילדיהם: יוסף, חיה, דוד, ברינדל, חוה וברוך (היחיד ששרד מכל המשפחה).
תרגומים מיידיש: בני גבירצמן |
|
 |
|
| תעודות, אישורים ועוד מסמכים |
וולק, ישראל
אוסף: הבן, יהורם וולק
|
מסמכים שונים כגון: כרטיס בריאות, כרטיס ביקור, תעודות, מכתבי המלצה ואישורים שונים, של ישראל וולק מקובל,
שנישא למרים לבית גולדשטיין, אף היא מקובל
למסמכי משפחת מרים גולדשטיין |
|
 |
| תמונת מחזור |
תמונת מחזור ממוסגרת בתבליט מעוטר מקרטון, משנת 1923 (בערך).
מחלקה ב' "הגימנסיה היהודית בקובל" (הכוונה כנראה לגימנסיה העברית "תרבות") התלמיד ישראל (שרול) וולק עומד בשורה עליונה, שני משמאל.
|
|
 |
| |
| גלויה מקירגיזיה |
וזה (משפחה)
אוסף: צבי וזה,
בנו של אברהם |
גלויה ששלח אברהם וזה לבנו פנחס (פיניק) וזה שעלה ארצה בשנת 1936
להתיישבות בקיבוץ רוחמה.
המכתב משנת 1943 נשלח מקירגיזיה שעל גבול סין, שם שהו בני משפחת וזה:
ההורים אברהם ומאשה והילדים אסתר וצבי.
בן נוסף, יוסף, שירת כקצין בצבא האדום ואח"כ בצבא הפולני.
|
|
 |
| פנקס שרות בצבא הפולני |
פנקס השרות הפולני שניתן לגרישה (צבי) וזה בראדום בשנת
1946,
במקום האישורים שהביא מהצבא הסובייטי בו שירת קודם לכן (1944-1945).
|
|
 |
| תעודת הערכה |
תעודה לאות והערכה שקיבל צבי וזה מהמפקדה הראשית של הצבא הפולני.
בכתובת נאמר:
"לחייל הדמוקרטיה על מלחמתו נגד הכובש הגרמני למען פולין, החופש והעם.
לאזרח וזה גרישה" (צבי).
|
|
 |
|
| אישור תעודת לידה |
וינשטיין, לובצ'ה וגיטלה לבית פליידרמן
אוסף:
הבת, דוצ'י ליכטנשטיין
ראו גם:
סטלניק רחל |
אישור רשמי, תחליף לתעודת לידה, לשם קבלת תעודת הגירה לארגנטינה.
האישור בחתימת רשויות עיריית קובל ניתן ל-לובצ'ה וינשטיין (שמו הפרטי הוא יצחק-אריה, כשם אביו שנפטר בסמוך ללידת בנו).
במסמך מצוינים הפרטים: תאריך לידה של לובצ'ה (1907), שמות ההורים: יצחק-אריה ושרה שייבה (בת-שבע), והאח וולף (וולוול) וינשטיין.
בנוסף מצויינים עדים להוכחת אמיתות הפרטים. |
|
 |
| דרכון פולני |
דרכון פולני של גיטל (טובה) פליידרמן.
השם הרשום בדרכון:
פלדרמוג גיטלה (פליידרמן או פלדרמן ביידיש תורגם ל"פלדרמוג" בפולנית).
הדרכון הוצא לצורך הגירה לארגנטינה ב- 24.11.1936, במשרד בקובל רחוב קוליובה 98 (ליד תחנת הרכבת לנוסעים).
דרכה של גיטלה ע"פ החותמות בדרכון:
- 15.12.1936, מגיעה למשרדי ההגירה בוורשה
- 17.12.1936, מבקרת בקונסוליה של ארגנטינה בוורשה
- 19.12.36, עוברת את הגבול הפולני
- 23.12.1936, מגיעה ללונדון
- 7.1.1937, מגיעה למחוז חפצה- בואנוס-איירס, ארגנטינה
מאוחר יותר נישאה גיטלה בבואנוס-איירס לליובצ'ה ויינשטיין, גם הוא מהגר מקובל, ולהם נולדו שתי בנות: סילביה-בת שבע ווינשטיין, ודוצ'י ויינשטיין-ליכטנשטיין. |
|
 |
|
| מסמכים בפולנית וברוסית |
ולדמן, יצחק ורחל
אוסף: הבן, פיני ולדמן
|
פספורטים, תעודות ואישורים בפולנית וברוסית, של משפחת יצחק ולדמן בן חיה ומושקו, יליד קובל 14.10.1909.
בין המסמכים: פספורט של יצחק ולדמן, פספורט של אשתו רחל מהעירה שרנסק, הצהרת אזרחות פולנית ותעודה. |
|
 |
| מסמכים בגרמנית |
| מסמכים בגרמנית משנות הכיבוש של פולין (עד לנהר הבוג) בידי הנאצים, במסגרת הסכם ריבונטרופ-מולוטוב (1939-41). |
|
 |
|
| שנה טובה |
וקס (גרברסקי), בלומה
אוסף:
הבת - נאוה קפלינסקי
|
"שנה טובה ומאושרת"
תל אביב תרצ"ד (ספטמבר- 1933)
בלומה ואחיה ברל (דב) וקס,
כשנה לאחר עלייתם ארצה מקובל, במסגרת קבוצה של 17 חלוצים קובלאים . |
|
 |
| גלויה לבלומה וקס מהמשפחה בקובל |
גלויה שנשלחה מקובל בדואר אוויר.
תרגום ופענוח מיידיש: בני גבירצמן
הבהרות לגלויה מאת הנכדה נאווה קפלינסקי:
לראשונה הבנתי שאת הגלויה כתבה סבתי רחל ולא סבי יואל.
אברהם שרה פייגה ודוד הם אחיה ואחיותיה של אמי. הבנים עלו ארצה. הבנות וההורים נספו בקובל.
יהודית סגל היא אחות סבתי רחל מנישואיו השניים של אביה, לאחר מות אשתו הראשונה.
דף משפחת סגל באתר קובל נכתב ע"י שרה, אחותה הצעירה של יהודית.
היה להם גם אח בשם הרשל (צבי) שהיגר לארה״ב ונפטר שם. |
|
 |
|
| תעודת זהות מהמנדט הבריטי |
ורבר (וסרשטרום),
אסתר |
אסתר ילידת מצ'יוב, הבת היחידה שניצלה ממשפחתה, שרדה
תקופה ממושכת עם אביה
במסתור
ובנדודים
עד שאביה נרצח ע"י האוקראינים.
בת פחות מ-13 נותרה אסתר בודדה
בעולם.
היא הסתתרה ביערות, שדות ואסמים בסביבות העיירה מציוב בה נולדה.
אסתר ניצלה
בזכות תושייה שגילתה וטוב ליבם של בני כפר אוקראינים.
לאחר המלחמה חזרה למציוב, המשיכה ללובומל
שם למדה תקופה קצרה, והצטרפה לקבוצת ילדים יהודים שהתארגנה בלודג'.
|
|
|
| תעודת עלייה מקפריסין |
הקבוצה שהתארגנה בלודג', המשיכה
לסולבינו באיטליה ומשם לישראל
באוניה "חיים ארלוזורוב".
האוניה נתפסה ואסתר נכלאה במחנה עצורים
בקפריסין.
אסתר הגיעה ארצה לפני פרוץ מלחמת השחרור כשהיא בת 16 בלבד,
ובמסגרת עליית הנוער, הגיעה לקיבוץ כפר רופין בעמק בית שאן. |
|
 |
|
| כתובה, קבלה, צילום, תעודה, שטר |
זלצר, נח
אוסף: האשה, קלה זלצר |
מסמכים מעזבונו של נח זלצר:
• כתובת הנישואין של נוח וקלה זלצר
• קבלה על מתן צדקה לעניי קובל מחודש מאי שנת 1917 (קובל תחת השלטון הרוסי)
• צילום מתוך האופרטה ביידיש "בר כוכבא"
• ותעודת הוקרה על העלאת ההצגה ע"י ילדי הפליטים
• מזכרת של רובל רוסי אחד, אותו שמר נח זלצר כל השנים מאז עזב את קובל עם כניסת הנאצים לעיר |
|
 |
| מכתב אודות החורבן בקובל |
| מכתב משנת 1944 שנשלח לנוח זלצר, מבן-דודתו נוח כגן שהגיע לקובל פחות משלושה חודשים לאחר שיחרור העיר מהכיבוש הנאצי,
בו הוא מתאר מה קרה ליהודי קובל ולבני משפחתו שנרצחו: משפחות מרדר, זלצר, כגן, שטילרמן. |
| תרגום המכתב לעברית |
|
 |
|
| גלויות מקובל |
חייט (משפחה)
אוסף:
דבורה אורבך
|
שרה- חיה, אם המשפחה.
ילדיה: שמואל, טוניה, רניה (הסבתא של דבורה אורבך)
 |
|
 |
|
| פספורט פולני |
חסיס (רובינשטיין),
רבקה-רנה
אוסף: הבת, קלרה אלטמן
|
רבקה- רנה לבית חסיס, ילידת קובל, נישאה לתעשיין מצליח,
נתן רובינשטיין מראדום.
בשנת 1939, עם הכיבוש הנאצי, נמלטה המשפחה המורחבת לקובל,
אל בית הסבא-סבתא.
ב- 1940 הסובייטים הגלו את המשפחה לסיביר
(כאשר חלק אחר שב לפולין הכבושה).
הבת הצעירה בת ה-3, אלג'וניה, נשארה עם הסבא-סבתא בקובל ונספתה בעיר.
בעת המלחמה, עם ההסכם בין הרוסים לפולנים, התיישבה המשפחה בדרום-מזרח
רוסיה ובגמר המלחמה שבה לפולין. הבעל נתן, התעשיין לשעבר, נאלץ לברוח
מאימת הקומוניסטים והגיע לוינה.
המסמכים הם תעודת זהות/פספורט, הרשאה לרבקה וילדיה להצטרף אל בעלה
בוינה ומשם להמשיך בדרכם ארצה.
בסופו של דבר בשנת 1950הגיעה האם עם בתה קלרה לישראל.
|
|
|
| תעודת זהות מוינה, 1950 |
 |
| |
| פספורט בריטי |
| |
טננבוים, ברוך
וטובה לבית סיקולר
אוסף: הנכדה, טלי וולד
|
| |
| |
| |
| |
| |
טננבוים, ברוך
וטובה לבית סיקולר
אוסף: הנכדה, טלי וולד
|
| |
| |
| |
|
פספורט בריטי מטעם ממשלת פלסטינה (א"י)
של ברוך טננבוים מחיפה.
הפספורט הוצא בקיץ שנת 1938 לרגל נסיעתו של ברוך לביקור בקובל
והוא בתוקף
עד שנת 1943 בכל המדינות זולת ספרד (שהיתה אז בעיצומה של מלחמת האזרחים)
|
|
 |
| תעודת זהות |
תעודת זהות מטעם ממשלת פלסטינה, של טובה טננבוים לבית סיקולר.
חיפה 1939
|
|
 |
| גלויות |
גלויות שונות שנשלחו מטובה וברוך טננבוים, ואליהם
|
|
 |
| מכתבים |
מכתבים מקובל אל טובה וברוך טננבוים
|
|
 |
| תעודת נטיעת עצים |
תעודת קרן קיימת עבור נטיעת 6 עצים בחורשת קובל-פולין ביער הקדושים,
ע"י טובה טננבוים לבית סיקולר,
לזכר בני משפחות סיקולר ו-סוכצבסקי שנרצחו ע"י הנאצים בקובל.
|
|
 |
|
| תעודת גמר |
ליברזון (זיו),
מרדכי
אוסף:
מרדכי זיו
|
תעודת בוגר מחזור 1937 של הגימנסיה העברית "תרבות" (בפולנית),
ניתנה ל-ליברזון מורדכו (מרדכי).
תעודה זו לא אפשרה כניסה לאוניברסיטאות פולין.
הרוצה להמשיך בלימודים גבוהים היה צריך להרחיק לפרג, לצרפת לאיטליה או לאוניברסיטה העברית בפלסטינה...
למעטים מהמסיימים את גימנסיה "תרבות" ניתנה אפשרות לגשת לתעודת הבגרות הפולנית (בשיתוף הגימנסיה הפולנית שבעיר).
בתעודה של בוגרי "תרבות" מקצועות כמו: תנ"ך, תלמוד, עברית, פולנית, גרמנית, לטינית, מתמטיקה, פיזיקה, כימייה, גיאוגרפיה של המזרח התיכון ושל פולין, היסטוריה יהודית ופולנית, לוגיקה ופילוסופיה, התעמלות, מוסיקה.
כל הציונים בתעודה של מרדכי הם "טוב מאוד", לבד "טוב" בודד במוסיקה.
חתום על התעודה: אשר פרנקפורט המנהל והמורים: ד"ר זיגל, גב' ב. כושר, מר יוסף אברוך, ומר מרדכי לייאר.
את התעודה נשא מרדכי בעת הבריחה מקובל, ברכבת האחרונה שיצאה מהעיר. כשהגיע לטשקנט- אוזבקיסטן, חתך את חלק התעודה הכתוב בעברית וכך התקבל לאוניברסיטה ללימודי רפואה עליהם חלם עוד משחר נעוריו.
את לימודי הרפואה סיים מרדכי רק לאחר סיום המלחמה, בלודג'- פולין.
החלק הכתוב בעברית שגזר מרדכי מהתעודה המקורית, נגנב מהמזוודה במעונות הסטודנטים בטשקנט כשנעצר ונכלא ע"י הנ.ק.וו.ד.
|
|
 |
|
| תעודת זהות, שטר כתובה, תעודת המתיצב לשרות העם, תעודת על"ה |
ליכט (ברקאי),
חנה
אוסף:
הבת, אסתר אור
|
חנה (גייער) ליכט ילידת קובל שנת 1914.
חברה בתנועה "השומר הצעיר" ובהכשרת התנועה ב-ראדום.
לקראת עלייתה ארצה נישאה נישואים פיקטיביים והצליחה לעלות ארצה ברגע האחרון, ב- 1940, לאחר שברחה לוילנה.
בארץ, הצטרפה לגרעין הכשרת חברי "עמיר" בחדרה,
שעלה להגשמה
באדמות הכפר הערבי חיאם אל-ואליד שבגליל, שנקנו ע"י הקרן הקיימת.
|
|
 |
|
| תעודת גמר |
ליכט משה
אוסף:
הבן, חגי ליכט
|
קובל - 1925.
תעודה גמר כיתה ה' בבית הספר העממי-עברי "הרצליה" בקובל.
בית הספר ברשת בתי הספר העבריים "תרבות" שבפולין.
בבית ספר זה היו 6 מחלקות בלבד (ולא 7 מחלקות כמצוין ע"ג התעודה).
תלמידי מחלקה זו היו בני המחזור השני לבית הספר.
המנהל: משה פישמן.
|
|
 |
| |
"שנה טובה" |
איגרת "שנה טובה" בעברית ובפולנית, ששלח מאיר-בר ליכט בקובל
אל אחיו משה ליכט בישראל |
|
 |
|
| אישור תעודת לידה |
|
ליכטשיין
(צורף),
שרה
אוסף: האחיין, צבי רז
ראו גם:
צורף, שמעון ושרה
|
|
|
|
שרה ליכטשיין (צורף)- אישור תעודת לידה
(תרגום חופשי מפולנית- ד"ר מרדכי זיו)
שרה מלכה ליכטשיין, הבת של אברהם וסוסיה, מהבית- רוזנפלד,
הנשואים לפי החוק ונקראים ליכטשיין, נולדה בקובל ב- 9.8.1910 .
עמודה 5, עדים: עד ראשון- אברהם חייט הבן של נחום-יצחק, בן 57,
גר ברח' ארטילרסקיה 7.
עד שני- צאל קפלן, הבן של משה-בר, בן 46, גר ברח' ליסטופדובה 28.
עמודה 6: שם האמא סוסיה ליכטשיין, גרים בקובל, רח' י.ל. פרץ 9.
עמודה 7: הרב הראשי של קובל מאשר את המסמך מיום 4.9.21, מספר דוקומנט 923.
עמודה 8: התעודה הזו נרשמה בספר הרשמי של העיר והמחוז, בספר התעודות של
שנת 1915.
הספרים נדדו לרוסיה- לקחו אותם אנשי השלטון הרוסי בקובל ועד עכשיו
לא חזרו לקובל.
עמודה 9: התעודה ניתנה ב- 22.12.1930, מספר L1536
עמודה 10: המטרה: לקבל תעודת הגירה
התעודה האוטנטית/אורגינאלית ניתנה ב- 1921 בתור תעודת לידה וכך זה רשום.
על כך חתום בקובל הרב טברסקי 22.12.1930
נ.מ.טברסקי
(חתימה אוטנטית של הרב נחום משה טברסקי, רבה של העיר קובל)
המשרד- רב קהילת קובל. |
|
 |
|
| כתובה |
| |
לנגר, אריה
ורחל לבית שיינר
אוסף: הבן, יונה שגב |
| |
|
הכתובה של רחל ואריה שנישאו בקובל.
אריה (לייבה) לנגר, בן מאיר, יליד קובל 1906. הניצול היחידי ממשפחתו בת ה- 11 ילדים. עלה ארצה בשנת 1933, לאחר שנישא בקובל לרחל שיינר, בת מרדכי, ילידת 1909.
אביו היה אופה בקובל. גם אריה היה אופה בת"א- במאפיה קואופרטיבית בשם "חיפה" ברחוב פינסקר פינת טרומפלדור. אבי רחל היה סוחר עורות בקובל.
|
|
 |
| פספורט פולני |
פספורט פולני שהוצא בשנת 1933 ע"ש לייבה (אריה) לנגר, עם אשתו רוחל (רחל).
כולל חתימת ויזה של הקונסוליה הבריטית בוורשה לביקור חד פעמי בפלסטינה,
חותמת מעבר בנמל קונסטנטה שברומניה,
כניסה לארץ לאחר כשבועיים,
בתאריך 16.10.1933
ורישום בני הזוג כעולים. |
|
 |
| תעודות זהות |
| תעודות זהות של רחל ואריה ממשלת המנדט הבריטי וממוסדות המדינה שהוקמה. |
|
 |
| פנקסי חבר ואישור עבודה |
פנקסי חבר של בני הזוג משנת 1937, 1939.
אישור על עבודות ביצורים במלחמת השחרור (מילוי חובת עבודה) |
|
 |
|
| ראו: קרמר, יצחק |
מוטיוק, בריש |
|
| מכתבים לסטודנט בטכניון |
מוטיוק, יעקב
אוסף: הבת,
תמר רבן
|
מכתב מקובל,
מתמרה- תלמידת תיכון, אל אחיה בארץ, יעקב מוטיוק סטודנט בטכניון בחיפה.
המכתב נכתב בשנת 1941, בזמן הכיבוש הרוסי בקובל, כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה ולפלישת הנאצים לווהלין ולקובל.
בעת הכיבוש איחדו הרוסים את הגימסיה העברית "תרבות" עם הגימנסיה של "קלרה ארליך". הלימודים התנהלו ביידיש כשלמנהל הגינסייה התמנה אשר פרנקפורט ולסגניתו קלרה ארליך.
תרגום המכתב עוד גלויה מהבית בקובל
9.10.40 גלויה מבלגיה לקובל
30.9.37 |
|
 |
|
| תעודת סטודנט |
מילשטיין, נחום
אוסף: הבן והבת,
בעז שושן
ושבי (בת-שבע) שגיב -
שושן
|
נחום מילשטיין בוגר גימנסיית "תרבות" בקובל (שנת 1929) החל את לימודי הרפואה
באוניברסיטה בפרג.
עקב קשיים כלכליים נאלץ נחום לוותר על חלומו ולחזור לקובל
בה שימש כמדריך חינוך גופני עד עלותו ארצה.
|
|
 |
| גלויה מפראג |
גלויה שנשלחה מנחום מילשטיין סטודנט בפראג למשפחתו בקובל.
(תרגום מיידיש: בני גבירצמן)
"פראג 18.1.30
ליקרים לי מכל!
כמה הייתי מאושר מכך שבבואי מהרצאה הוגשה לי גלויה מהבית.
את ההרצאות (בשפה הצ'כית) אני מבין בדיוק כמו פולנית, אבל הפרופסור גרוע מאוד.
אצלי אין חדש. אני בריא. ייתכן שבסביבות 15 במרץ נתראה.
בפראג חם בדיוק כמו באביב, אבל אינני יכול ליהנות ממזג האוויר,
כי הרי אני צריך ללמוד הרבה.
מוריץ (אחיו של הכותב), "קול קובל" כבר מוכן למשלוח שלך לקראת כל שבת.
זה עולה 10 גרושן (אגורות של זלוטי). (מרומז שהוא מעוניין שהאח ישלח לפרג את
העיתון/השבועון הקובלאי...)
יותר אין לי מה לכתוב. אני הולך לאכול צהרים.
היו בריאים.
נחום.
כיתבו מייד. מה נשמע בבנק (בו עבד אביו יוסף).
אני דורש בשלום הצוריפים, המילשטיינים, המרגולין-רוכברגרים. מה שלומו. עזבתי אותו ישן".
מאחורי הגלויה, בשוליים, כתוב:
"אני מנשק את פפול (פפה, בת הדודה). דרישת שלום במלניצה (בה גרו סבא וסבתא)". |
|
 |
| כרטיס חבר מכבי |
נחום מילשטיין, רח' פומניקובה בקובל, חבר באגודת "מכבי",
בסקציה לאתלטיקה-קלה, שנת 1933.
על כריכת כרטיס החבר, בעברית יידיש ופולנית:
"המכבי שואף להתפתחותו הגופנית והרוחנית של הנער העברי לשם תחית עמנו וארצנו"
|
|
 |
|
| ראו עוד. . . |
תעודת חבר "השומר הצעיר" |
|
תחילת הפעילות של חברי תנועת "השומר הצעיר" בקובל, ובתוכם אלי מנדל,
היתה בתנועת "הצופים" המקומית שארגן והנהיג לוסיה חודורוב כבר בשנת 1918.
על פי התעודה השמורה בידי אלי מנדל:
"האח מנדל אליהו נושא תעודה מס' י"ד של הסתדרות השומר הצעיר בקובל.
גדוד ג' בר-כוכבא פלוגה ב'".
ציטוט מהתעודה::
"שמור את כבודך, כבוד עמך, כבוד בית אביך, בית ספרך וכבוד ... (מוסתר)" |
|
|
|
| אישור עלייה ארצה |
מנדלבוים, ברוך
אוסף: הבת, שרה פוקס |
אישור ממחלקת העלייה לפלסטינה שהייתה בוורשה,
אותו קיבל ברוך מנדלבוים בשנת 1935 לפני עלייתו ארצה. |
|
|
| מכתב ממצ'יוב לישראל |
מכתב שנשלח ארצה לברוך מנדלבוים מאימו,
חמישה חודשים לפני כניסת הגרמנים למצ'יוב. |
|
 |
|
| תעודת גמר קורס חשמלאים |
מרדר (פלץ), אוגניה |
אוגניה מרדר, יתומה בת 9 מהעיירה מצ'יוב, פליטה בת 12 מבית היתומים של קובל.
עם פרוץ המלחמה אוגניה הגיעה עם ילדי בית היתומים מקובל ברכבת האחרונה אל
תוככי רוסיה, תוך כדי המלחמה סיימה את לימודיה.
הבוגרים המצטיינים נשלחו לקורס חשמלאות אותו סיימה בהצלחה בדרגה גבוהה
והיא בת 16 (1945- תום המלחמה). |
|
|
| |
תעודת חברות בקומסומול |
על פי שיחה שנערכה בביתה של החברה אוגניה מרדר, בינואר 2008:
אוגניה מרדר (ילידת 1929) ואחותה לובה (ילידת 1928) ילידות העיירה מצ'יוב, התייתמו מאביהן- יוסף. האמא- אטל, שטיפלה גם באחותן הצעירה יותר-חווה, נאלצה למסור בשנת 1938 את שתי בנותיה הבוגרות לבית היתומים בקובל. גם לאחר פלישת הרוסים לאוקראינה (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) המשיך בית היתומים לפעול כסדרו, תוך כדי חלוקת היתומים על פי הגילאים שלהם, בין בתי היתומים של הערים לודמיר, קובל ולוצק. לבית היתומים נוספו גם כמה ילדים פולניים שהתייתמו מהוריהם תוך כדי הפלישה הרוסית. אוגניה נשארה בבית היתומים בקובל ולא הופרדה למזלה מאחותה הבוגרת יותר ולא נשלחה לבית היתומים בלוצק שיועד לה, עקב השתדלות קרובי משפחה בקובל. עם תחילת פלישת הנאצים לרוסיה (22.6.42) ולאחר הצבעה (דמוקרטית) שלקחו בה חלק כל היתומים, החליטו הילדים לעזוב את קובל ביחד עם הצבא הרוסי הנסוג. בקרון מיוחד שברכבת האחרונה שיצאה מקובל שוכנו הילדים היתומים, (וגם חלק מהיתומים הבוגרים) שעזבו את העיר והגיעו צפונה מסטלינגרד, מעבר לנהר הוולגה. ילדי בית היתומים בלוצק נספו ביחד עם תושבי העיר היהודיים. האמא ובתה חווה נספו במצ'יוב.
בכורח הנסיבות הופרדו האחיות ובשלב מסוים נותרה אוגניה גם ללא חבריה מקובל. אוגניה חיה בבית יתומים רוסי, בסביבה זרה וחדשה. המלחמה בנאצים נמשכת, הדי ההפצצות נשמעים עד ביתה החדש. אוגניה לומדת שפה חדש, מצליחה ומתאקלמת במהירות. בגיל 14 אוגניה מצטרפת לקומסומול.
הקומסומול, איחוד הנוער הקומוניסטי, היתה תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. זו היתה מסגרת הנוער של המפלגה הקומוניסטית ונועד לצעירים מגיל 14. הקומסומול מילא חלק חשוב ביותר בלימוד ערכי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לנוער וכמסגרת ראשונית לשילובם בחיים הפוליטיים. |
|
|
| |
| יומן וגלויות |
סטלניק (פרצ'וק), רחל
אוסף:
דוצ'י ליכטנשטיין
בת לובצ'ה וינשטיין
|
יומן אהבה וכמיהה, הכתוב בכתב יד בשפה הפולנית והרוסית.
את היומן כתבה רחל סטלניק לחברה לובצ'ה וינשטיין בקובל, מעט לפני הגירתו מקובל לארגנטינה (1927).
היומן האישי נמסר לאהובה בעת הפרידה. רחל נשארה בקובל עוד כשלוש שנים ואחר עזבה את קובל ועלתה ארצה.
בדרכה ארצה ומיד עם בואה, שלחה רחל לארגנטינה את הגלויות המצורפות.
|
|
 |
|
| ראו: טננבוים, ברוך |
סיקולר, טובה |
|
| תעודת נישואין |
|
פולישוק
(ברנבלום), מלה
אוסף: הבת, ענת קלס |
|
|
|
פולישוק
(ברנבלום), מלה
אוסף: הבת, ענת קלס |
|
|
|
|
|
תעודת הנישואין ברוסית ובאוקראינית שהוחבאה בקופסה שניטמנה באדמה
(ראו: סיפור מצורף לפריט - אישור עבודה מהצבא הנאצי)
תרגום חופשי:
אישור נישואין
23.3.1940 בלוצק
האזרח ברנבלום שרול (ישראל) גרש (צבי) בן שמואל
האזרחית פולישוק מלכה בת בצלאל
נישאו ועל זה נחתם במנהל האזרחי ב- 2.2.40
השם לאחר הנישואין:
ברנבלום שרול
ברנבלום מלכה |
|
 |
| תעודת נישואין בדויה |
תעודת נישואין (בכנסיה) מזוייפת
תרגום חפשי:
תעודת נישואין
משרד קתולי לרישום נישואים
יאן פיונצ'ק- רווק, נולד ב- 12.4.1914
ינינה פייטרובסקה- עלמה, נולדה ב- 1917
שם ההורים (של החתן): סטניסלב ורזיליה מהבית קובליק
שם ההורים של הכלה: וצ'לב ופרנצ'יסקה מהבית צ'רקבסקה
חתום: תואר כמורה
נכנסו בברית נישואין 11.11.1939 בלוצק
האישור ניתן ב- 27.11.1942 |
|
 |
| תעודת זהות (בדויה) זמנית |
תרגום:
אישור זמני מס' 6725
שם: פאיונצ'ק
שם פרטי: יאנינה
עיר המגורים: לוצק
רחוב: קובל שטראסה 36
נולדה ב-1.11.1917
ב-וילנה
מקצוע: עקרת בית
דת: רומית קתולית
(-)
חתימה ידנית מקורית (של נושא התעודה)
לוצק, ה-25.5.1942
(-) חותמת
ראש העיריה של לוצק |
|
 |
| אישור עבודה מהצבא הנאצי |
מלה ברנבלום פולישוק שרדה את המלחמה בזהות בדויה.
להלן קטע מתוך ראיון שנערך עמה:
" ... ישבתי שם וחיכיתי והאחראי אמר: "נו, טוב, בואי, את מתקבלת לעבודה ואת מתחילה לעבוד";, קבלתי עבודה אצל הגרמנים. הם פתחו קנטינה לבירה בבית החלמה לפצועים וחולים של הצבא הגרמני. אני הייתי צריכה להגיע בבוקר להרים את הכיסאות הכבדים למעלה ולנקות את הרצפות ואת הקירות ולמלא את כוסות הבירה ... ". |
| לתרגום התעודה והמשך הסיפור |
|
 |
| אישור עבודה מלישכת העבודה קרמיאנץ |
לישכת העבודה קרמיאנץ
מקור מס' 876
21 בינואר 1944
תעודת התייצבות
עבור פאיונצ'יק יאנינה
ילידת: 1.11.1917 נשואה
אזרחות: פולין
מקצוע: נערה משרתת
קבוצת מקצוע: 22a1
מקום המגורים: קרמינר רחוב ברג מס' 1
חתימת מנהל המשרד
(-)
(-) חותמת לישכת העבודה קרמיאנץ
מהצד השמאלי של התעודה הנ"לנאמר:
לתשומת לב
תעודת התייצבות זאת משמשת כרשיון.
בעליה חייב להחזיק אותה תמיד ברשותו.
בתחילת העבודה ובסופה, יש להציג אותה בפני מנהל מקום העבודה.
מחזיק תעודת ההתייצבות חייב על פי חוק
להודיע זאת למנהל לשכת התעסוקה מייד עם תום עבודתו.
שימוש לרעה (באישור זה) וכן זיוף ייענשו בקנס.
כל התקבלות למקום עבודה חייבת בדיווח ללשכת התעסוקה.
לגבי הנ"ל תודרכתי
(-) חתימה
י. פאיצ'רלה(?)
מהצד השני של התעודה הנ"ל:
תשומת לב לצד האחורי!
לפי דרישה מחודשת יש להציג את כרטיס הנוכחות הזה
ואת אישור העבודה של מקום העבודה האחרון.
תאריך רישום מקום העבודה
11.1.43 בית החלמה קרמיאנז
15.אוקט.1943
המרפאה המקומית
קרמיארז
( - ) חתימת השלם הראשי
מכאן ואילך שורה של הארכות תוקף האישור, בחתימת השלם
עד התאריך 28 בפברואר 1944 |
|
 |
| תעודת מעבר, אחרי המלחמה |
תעודה אחרי המלחמה, אישור עזיבת קיברצה ונסיעה לפולין
תרגום חופשי:
כרטיס העברה
ברנבלום שרול בן שמואל נרשם ב- 27.11.46 להתיישבות קבועה בביטום.
תושב העיר קיברצ'ה, יליד 1909.
שם האשה ברנבלום מלכה בת בצלאל\ ילידת 1914.
ויחד איתם הגיעו מקיברצ'ה לביטום: בלק דבורה (אילקה) (התחתנה עם חייצ'וק סימון מלוצק)
ואטל ארביטמן (אחות מלה, נישאה באסיה לארביטמן שהיגר לונצואלה) |
|
 |
|
| תעודת רישום פולנית (אישור שהייה) |
פולישוק, צבי-חיים |
תעודת רישום פולנית. אישור שהייה ל-הירש פולישוק בעיר ביטום. פולין, 1946.
באותן שנים שלאחר המלחמה (1946-8) עבד צבי חיים פולישוק כמורה בבית הספר העברי-ציוני ב-ביטום בו רוכזו ילדים משארית הפליטה.
בתי הספר בפולין היו במסגרת ההכשרה הציונית "איחוד" (איחוד התנועות הציוניות). |
|
|
| |
פספורט פולני לצרפת |
צבי-חיים פולישוק ניצול מקובל.
כשנתיים ניסה לעלות ארצה.
בתקופה זו לימד בבית הספר העברי-ציוני בביטום.
צבי-חיים התנדב להגיע ארצה במסגרת גח"ל (גיוס חוץ לארץ), אל קרבות מלחמת העצמאות. לשם כך הוציא פספורט פולני לצרפת, שם שהה במחנה כמה חודשים לפני שעלה ארצה (1948). מיד עם הגיעו, גויס לחטיבת גבעתי, לפלוגה מסייעת בגדוד 54, להחלפת הנפגעים בקרבות המתנהלים. |
|
|
| |
אישור יציאה |
אישורי יציאה (LAISSEZ-PASSER - "פס") ממחנה ההכנה לשירות גח"ל.
המחנה הוקם בעיר הנמל מרסיי שבצרפת ע"מ לגייס את היהודים העולים לישראל, לשרת בצבא במלחמת השחרור.
במחנה זה שהה צבי-חיים מספר חודשים לפני שעלה ארצה (1948).
ליציאה לחופשות של כמה שעות בערבים, נדרשו אישורי יציאה מיוחדים. |
|
|
|
| מכתבים מקובל |
פיש, ציפורה
אוסף: הנכדה, רות בקי
|
שלושה מכתבים (ביידיש) לדוגמא, מהווי משפחת פיש בקובל.
מכתב 1 -
.
ציפורה פיש, שחלק מילדיה עלו ארצה בשנות השלושים, וחלק נשארו בקובל ובהורודץ, כותבת לבנותיה בארץ, (גילה (פריידל) , שרה ומלכה.
מכתב 2 -
לייבל בן ציפורה, כותב לאחותו מלכה כאשר סיימה את לימודי התואר "מהנדס כימאי" בצרפת, ועמדה לחזור לבית בפולין.
מכתב 3 -
גילה (פריידל) בת ציפורה, כותבת לאחותה מלכה שלמדה אז באוניברסיטה בקאן (Caen) שבצרפת.
למכתבים שתורגמו לעברית ע"י בני גבירצמן, בתוספת דברי רקע מאת רות בקי |
|
 |
|
| ראו: וינשטיין, לובצ'ה |
פליידרמן (פלדרמן, פלדרמוג), גיטלה (טובה, גיטל) |
|
| תעודות הוקרה והצטיינות || תרומת שקל אחד |
פנטורין, רחל
ופנחס (פינצ'ה)
ירושלים
אוסף: אלי מנדל
באדיבות הבת,
אליה פנטורין |
|
תרגום התעודות:
הבלוק של א"י העובדת לקונגרס הציוני ה-19 (לוצרן 1935)
המשרד המרכזי בפולין
תעודת הצטיינות
אנו מביעים בזה את הוקרתנו לחבר פנחס פאנטורין / רחל פאנטורין
מ קובל
על עבודתו המסורה בהפצת שקלים לקונגרס הציוני ה-19.
חבר פ. פאנטורין / ר. פאנטורין
הפיץ 70 שקלים / 50 שקלים
בשם המשרד המרכזי של הבלוק
מ. פינמן |
|
|
|
| כרטיס אגודת הנכים היהודים |
| |
פנטורין,
פנחס (פייטה)
תל-אביב
אוסף: מירית גל-עד |
| |
|
כרטיס חבר מס' 1237 מטעם האגודה המרכזית של נכים יהודים באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה,
לפנחס פנטורין, יליד קובל, קצין בצבא האדום, שאיבד את רגלו בקרב בחרקוב נגד הנאצים,
ונקבעו לו 50% נכות. |
|
 |
| כרטיס I.R.O של נפגעי-המלחמה |
כרטיס לנכי/נפגעי המלחמה באזור האמריקאי בגרמניה, שניתן לפנחס פנטורין
מטעם -
הארגון הבינלאומי לפליטים -
International Refugee Organization - I.R.O |
|
 |
| כתב מינוי לקצין מטעם אונרר"א |
כתב מינוי משנת 1947 מטעם אונרר"א, סניף היידנהים, האזור האמריקאי של גרמניה.
פנחס פנטורין, ממחנה 627 המכונה "בית יהודי", מתמנה כקצין תעסוקתי של המחנה.
במחנה מעבר זה רוכזו ניצולי שואה ממזרח אירופה, לאחר שהבריחו את הגבולות
תחת השלטון הסובייטי. |
|
 |
|
| מכתבים מהקיבוץ |
פריד (ליפשיץ), חיה
אוסף:
ארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
החומר נמסר לארכיון
ע"י יעל שהם, בתם של חיה ויעקב |
חיה לבית פריד, חלוצה מקובל, חברה פעילה ב"חלוץ הצעיר" בעיר.
כהכנה לעלייה ארצה הגיעה להכשרת חוצבי האבנים בקלוסובה בסוף שנות ה- 20 (ביחד עם קובלאים נוספים).
במסגרת ההכשרה נישאה חיה בשנת 1931 לבן ההכשרה יעקב ליפשיץ מהעיירה רוקיטנה שבמערב ווהלין.
בשנת 1932 עולים בני הזוג ארצה, ומתיישבים בקיבוץ גבעת השלושה עם בני הכשרת קלוסובה אחרים.
התכתבות ענפה התנהלה בין בני הזוג יעקב וחיה ליפשיץ בעת שיעקב מתגייס בעת מלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי ומגיע לעיראק.
במכתבים של חיה אל יעקב כותבת חיה על התלבטותה בדבר חינוך ילדיהם, תיאור הווי חיים בקיבוץ גבעת השלושה, ועוד.
מתוך שלל המכתבים נבחרו באופן אקראי 3 מכתבים שכתבה חיה ליעקב.
|
|
 |
|
| גלויה מגרמניה |
פרל, משה
אוסף:
דיתה גורן בת שרה פליגלר לבית בר - אחייניתו של משה פרל
|
| גלויה מגרמניה שקיבל משה פרל, ראש קהילת קובל היהודית |
|
 |
|
| ראו: סטלניק, רחל |
פרצ'וק, רחל |
|
| |
|
|
| |
|
|
