חיי התרבות של הקהילה היהודית בקובל השתנו והתפתחו באופן דרמתי בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, בדומה לקהילות גדולות אחרות במזרח אירופה. מרכז הכובד של חיי התרבות והרוח בקובל נע מבית המדרש אל מקורות ההשכלה ואל הציונות. תחיית התרבות היתה עם זיקה ברורה לציונות ולהגשמה בארץ-ישראל. חיי התרבות בקובל התרכזו סביב בתי הספר העבריים וסביב תנועות הנוער הציוניות. בתי ספר: רשת "תרבות" שמרכזה היה בוורשה הקימה בעיר בתי ספר עממים עבריים עצמאיים - "הרצליה" בעיר החדשה, "ד"ר קלומל" בעיר העתיקה, ובי"ס ע"ש פרופ' פרידלנדר שייסד ה"ג'וינט" מטעם "צעירי ציון". גולת הכותרת של החינוך העברי בקובל היתה הגימנסיה העברית "תרבות" ע"ש ח.נ. ביאליק, בניהול אשר פרנקפורט, שהיתה היחידה באזור, אליה הגיעו תלמידים מכל מרחבי ווהלין. גם בגימנסיה הפולנית-יהודית ע"ש "קלרה ארליך" התקיימו שיעורי עברית, חוגים ופעילות תרבותית, כולל עיתון בשלוש שפות: פולנית, עברית, יידיש. הוקם בית ספר יהודי מקצועי לבנות מרשת "אורט" שנועד להפיץ השכלה ומלאכה לשכבות הדלות ושהרבה מבוגרותיו עלו ארצה.
גני ילדים: גם גני ילדים עבריים פעלו בעיר לצד הגנים הרגילים: גן עברי המסונף לרשת "תרבות", גן בבעלות פרטית, גן ליד חברת "טאז" (עזרה לילדים נזקקים).
תנועות ציוניות: "ציונים-כללים", "פועלי-ציון", "התאחדות", "פועלי-ציון שמאל", "החלוץ".
הדור הצעיר התרכז בתנועות הנוער: "החלוץ-הצעיר", "השומר-הצעיר" שראשיתו היתה בתנועת ה"צופים" של לוסיה חודורוב , "בית"ר", "גורדוניה", "העובד", "הדרור", "השומר הדתי". במסגרת בתי-הספר ותנועות הנוער נערכו שיחות, אורגנו מושבות קיץ, נערכו נשפים, התרמות ו"ימי סרט" למען מפעלים ציוניים בארץ ישראל.
זרם תרבותי אחר, נהה אחר רעיונות הסוציאליזם שמרכזו היה ב"בונד" וחלק קטן מהנוער אף לקח חלק במפלגה הקומוניסטית המקומית.
כמעט כל בני הנוער שמרו על זיקה יהודית ומסורתית אותה ינקו בבית אבא. רובם של בני הנוער, שבמועדוניהם פרקו עול-מצוות, בבואם הביתה התנהגו כיהודים כשרים, יראי שמיים.
ארגוני ספורט: מחוץ לכותלי בתי הספר ותנועות הנוער פעלו ארגוני ספורט יהודי בקובל כמו: "מכבי", "חשמונאיה", "קדימה"- מטעם הגימנסיה העברית, "בר-כוכבא" - מטעם הנוער הלאומי.
ספריות ומועדונים: בגימנסיה "תרבות" פעלה ספריה עברית בת אלפי ספרים, לצדה של ספריה פולנית מצומצמת יותר. ספריה עברית ליד "לינת צדק". ספריה עברית בבי"ס "הרצליה", ספריה בארבע שפות במועדון ע"ש פרץ וכו'.
מועדון ע"ש י.ל. פרץ שימש כמקום מפגש לבני המעמד הבינוני ומעמד הפועלים, ללא גוון מפלגתי. ליד המועדון הייתה קיימת גם תזמורת. מועדון לקריאת עיתון, משחק שח ושיחה על המתרחש בעולם.
בנוסף לכך היה ארגון של אגודות מקצועיות שהפעיל ספרייה, ערבי שו"ת ואגודה דרמטית ביידיש. במקומות נוספים התקיימו חוגי יידיש ולימוד הספרות היהודית. בבית המדרש של הרבי מטריסק שקדו גם תלמידי "תרבות" על העמקת ידיעותיהם במסורת ובמקורות קדומים ויסדו את החוג "אוהל שם" בו התעמקו בפילוסופיה היהודית.
תיאטרון: "סטודיה-הבימה" בניהול שלום קלוניצקי, שהיוותה תופעה תרבותית עברית מיוחדת במינה. התיאטרון שימש כגורם נוסף להפצת השפה העברית ותרבותה וכל הופעה של התיאטרון היתה חגיגה של התעוררות ציונית בעיר. "החוג הדרמטי היהודי" שהציג ביידיש בקובל ובכל ערי הסביבה. לקובל הגיעו גם תיאטראות נודדים, חזנים מפורסמים ובדרנים.
הרצאות: בקובל התקיימו הרצאות ציוניות בבתי הספר העבריים, באולם הקולנוע "אקספרס", בבית הכנסת הגדול. נערכו הרצאות אורח, ויכוחים ציבוריים והתכנסויות גם במועדונים הקטנים ובבתים פרטיים. הרצאות ניתנו ע"י מנהיגים פוליטיים וציוניים מאירופה ומישראל, הופיעו סופרים ומשוררים ידועי שם.
עיתונות: רוב העיתונות שהופיעה בוורשה הגיעה לקובל. בקובל פעלו שני שבועונים יהודים מקומיים: "קול קובל" ו"חיינו".
בתי תפילה: בתי כנסת ובתי מדרש, שטיבלך של חסידים ומניינים קטנים, בתי מדרש פרטיים, כולם יחד מנו עשרות רבות. ראשון לכולם היה בית הכנסת הגדול, שבפארו וביופיו, על ציוריו וחיטובי העץ שבו, לא היה לו דומה בערים האחרות בסביבה הקרובה והרחוקה. מסיבות שונות, נבנה בית הכנסת במשך למעלה משלושים שנה. התפללו בו החזנים הטובים ביותר. לחנוכת בית הכנסת הובא החזן הידוע באותם הימים מאיר ברדיצ'בר שהופיע עם מקהלה מעולה בהנהלת המנצח אהרל'ה פיינטוך (מתוך פנקס קובל). לרשימת בתי התפילהלרשימת רבנים
ציטוט מספר קובל: "קובל נחשבה בפולין כאחת הערים הציוניות ביותר. ואם עלו ארצה מאות, ואולי אלפים, מטובי הנוער העברי בקובל, שנהפכו לחלק חשוב מבוני הארץ, הרי זה בהשפעת מוסדות החינוך העבריים. עלו והגשימו. מוסדות אלו היו המשתלה בה נשתל, טופח ושגשג הרעיון הציוני."
(
צ.ר.)
•ספר ידידות והערכה של העם הפולני לארה"ב במלאות 150 שנה לעצמאותה, שנת 1926.
בלב הספר - דפי ברכות עם חתימות המורים והתלמידים של בתי-הספר בפולין, בתוכם דפי הגימנסיות היהודיות בקובל.
הספר על 111 כרכיו, נמצא ב- ספריית הקונגרס, ארה"ב
קן השומר הצעיר ומועדון הציונים בקובל, רח' פבריצ'נה 5.
התמונה באדיבות עליזה, בתו של ירחמיאל רובנר
zionism-gallery/g-images/large4.jpg
התלמידים והמורים מרשת "תרבות": "הרצליה" ו"ד"ר פרידלנדר", בעיר החדשה.
אותו מבנה שימש בתחילה את הגימנסיה וביה"ס העממי "הרצלייה"
zionism-gallery/g-images/large10.jpg
בית הספר העברי "הרצליה" בקובל, 1924
אהרון זאב בשורת המורים קיצוני מימין (מתוך ויקיפדיה)
zionism-gallery/g-images/large11.jpg
גן ילדים מיסודה של "תרבות"
משמאל עומדת הגננת חיה הוטמן-בקר
zionism-gallery/g-images/large9.jpg
חוג כיור וציור, במסגרת בתי הספר העבריים בקובל. על הרצפה מימין: אברהם ויקוס
שעלה ארצה ב-1932 והיה פעיל בארגון. התמונה באדיבות בנו אהרוןzionism-gallery/g-images/large5.jpg
1935. נשף חנוכה בקובל. אירוע לרגל יום הסרט מטעם קק"ל
במרכז - זאב צוריף- המורשה בקובל מטעם קק"ל
zionism-gallery/g-images/large6.jpg
הסתדרות (מקהלה?) "השומר הצעיר" בקובל, תשפ"ז / 1927
שמעון צורף - חבר הנהגת הקן בקובל - שורה עליונה ראשון משמאל zionism-gallery/g-images/large12.jpg
קן השומר הצעיר בקובל 1925
יושב מימין - פנחס וזה. מחזיק הדגל - יצחק ויסברוט zionism-gallery/g-images/large13.jpg
תעודת הצטיינות מקן "השומר הצעיר" בקובל, עדת "משמר העמק",
ניתנה מטעם קרן קיימת, בשנת תרצ"ב (1932) לישראל בקר
zionism-gallery/g-images/large7.jpg