משפחת דוביצקי |
| |
| |
מאיר דוביצקי יליד 1914, גדל בקובל, התחנך בגמנסיה העברית ועלה ארצה בסוף שנת 1935 כחניך "החלוץ הצעיר" לאחר שהיה פעיל עליה באזור וילנה - גרודנו.
עבד בבית החרושת "נשר" בחיפה וגר בקיבוץ יגור ואח"כ בקיבוץ אפק.
בשנת 1948 קבע את ביתו בטבעון יחד עם זוגתו רחל ארליך ושם גר עד פטירתו ב- 1998. בניהם: עלי (גדרה), צבי (טבעון), שניהם בעלי משפחות |
| |
ממשפחתו לא נותר שריד.
ההורים נחמה וצבי, האחות צפורה (כבת 18), נספו בקובל.
האח ברוך - בוזי (כבן 20), בוגר הגימנסיה העברית בקובל.
נספה כחבר הכשרה קיבוצית ותנועת "החלוץ" באזור וילנה (ליטא) באין סרטיפיקטים לעליה ארצה. |
| |
נותרו דודה ובן דוד:
גיטל ומרדכי ליפשיץ יליד קובל.
שנייהם היגרו לארה"ב ב- 1935 ונפטרו שם לאחר שנים.
מרדכי ליפשיץ (לינדר), נישא לשרלי ולהם שלושה ילדים:
בילי, נורמן (נפטרו), קטי. גם נכדים רבים להם. |
| |
| |
| |
|
 |
קובל 1935. פרידה מהדודה גיטל לפני נסיעתה לארה"ב.
יושבים מימין: האח ברוך, האם נחמה, האב צבי, גיטל.
עומדים מימין: האחות צפורה, בן הדוד מרדכי ליפשיץ |
 |
25.02.1941 - ברוך דוביצקי
בתמונה אחרונה
שהגיעה לארץ עם הנערים היהודים
שנמלטו לוילנה / ליטא
לפני פלישת הנאצים אליה ביוני 1941 והספיקו לעלות ארצה.
|
 |
רחל ומאיר דוביצקי בצעירותם בארץ ישראל.
סוף שנות השלושים, תחילת הארבעים
של המאה העשרים. |
|
 |
| |
|
