בכובה - גיא הריגה |
||||||
פנחס פנטורין יליד העיר קובל, קצין בעל אותות הצטיינות בצבא האדום, נפצע קשה בקרב בו איבד את רגלו. |
||||||
| (דברים כה, יז) | "זכור את אשר עשה לך עמלק" | |||||
| גילינו את רוב קברות-אחינו הקדושים והחלטנו לגדר את שני בתי- הקברות הגדולים בכפר בכבה. בסיוע השלטונות הסוביטיים קבלנו את העמודים הדרושים לגדר וכמו-כן את התייל הדוקרני. אספנו בין היהודים שנשארו בקובל סכום כסף, כדי לבנות את הגדר סביב קבר יקירינו הקדושים. בחודש נובמבר שנת 1944, בעוד הקרבות עם הגרמנים נמשכו, סיימנו את פעולתנו. בית הקברות הגדול גודר והוצבה בו מצבה. ארבעים היהודים שהתגוררו אז בקובל השתתפו בטקס-ההנצחה. בקפדנות רבה אספנו את העצמות והגולגלות שהיו מפוזרות בסביבה, כיסינו אותן בחול. שהיה ספוג-דם ושהיה אדום כולו מדם. גם שרשי-העשבים היו אדומים. במקומות אחדים היה החול מעורב בדם קרוש. אמרנו קדיש ואחרי תפילת אל מלא רחמים עמדנו על-יד הקברים, שבהם נטמנו הורינו היקרים, נשותינו, אחינו, אחיותינו וילדינו. שעה מרובה עמדנו והרהרנו על המעשים האכזריים של הרוצחים. אני קורא לכל היהודים באשר הם שם, בכל אתר ואתר : |
||||||
| זכרו את אשר עשה לנו העמלק הנאצי! | ||||||
בינואר 1943 ישב בתל-אביב חיים גפני יוצא פינסק, לימים בעלה של מרים לבית גיטליס מקובל. השמועות אודות השמדת העם היהודי באירופה, החלו להגיע לארץ. הזעם והתיסכול היו עצומים ומתוכם צמח השיר שלהלן, המתאר בלא יודעין את הזוועה שהתרחשה בבכובה, כמו באירופה כולה. |
||||||
| תמונת הרקע צולמה בקובל 2007 | ||||||
 |
||||||
 |
 |
 |
||||
 |
 |
 |
||||